למה אף אחד לא מדבר על אפקט הנוצבו ?!

כולנו מכירים את אפקט הפלציבו - ומרוב שהוא כל כך משמעותי הוא בעצם קיים בכל מחקר אמיתי וטוב. כי אנחנו מכירים שאפקט הפלסיבו כל כך משמעותי שהוא יכול להשפיע בעצם על ההבנה שתרופה \ טיפול מסוויים יכול לעשות טוב \ ריפוי רק מעצם היותו. 

אז מהו אפקט הנוסבו ? הוא התופעה ההפוכה לפלצבו. בו הציפייה , אמונה או פחדים שלילים לגבי טיפול או תרופה יגרמו להופעת תסמינים או החמרה של מצב בריאותי. 

• PMCID: PMC10868531

ואיך זה מתקשר לנושא של פחד מהאוכל שאנחנו צורכים ?

יש פה שני היבטים. כי גם יש 2 כיוונים של פחד מהאוכל. הוא יכול להיות פחד מתגובה שנחווה בגוף אחרי שאכלנו אותו - כמו כאב בטן , והוא יכול להיות פחד מעלייה במשקל. 

אז לגבי הפחד מהאוכל מחוויה של תגובה : 

אחד מהדוגמאות הטובות הוא נושא הגלוטן.  הדיבור על הגלוטן ממשיך להתרחב, אכן יש לו אפקט פיזיולי לחלק מהאנשים. אבל גם יש פה מרכיב תודעתי. בעוד זה נושא שתמיד במחשבה שלי, שיש בזה גם הבנה מורכבת יותר. גם בשל זה שגלוטן מגיע לרוב בלחם, והלחם של היום הוא לא כמו של פעם. הוספת גלוטן תעשייתי גם משנה את התגובה שלנו ללחם. ומה שמשנה ומשפר אף יותר את התגובה שלנו ללחם זה אם הוא נעשה במחמצת, בתסיסה ארוכה וטובה. וזה כבר ממש משנה את התגובה שלנו. אבל לא בזה עסקינן. נחזור לענייננו. 1

אז הופתעתי לגלות שכבר יש מחקרים בנושא הזה! באיך אפקט הנוסבו משפיע על התגובה שלנו לאם אכלנו גלוטן או לא. 

ונחשו מה מחקרים אלו גילו - 

חלק גדול מהתסמינים אצל אנשים שמדווחים על עצמם על רגישות לגלוטן נגרם על ידי ציפייה שלילית - אפקט הנוסבו.  *חלקם כן ציינו כמובן שהם לא שוללים השפעה נוספת של הגלוטן. שזה ברור לנו. העניין הוא לגלות שיש אחוזים ומשמעות לאפקט הפלסיבו בנושא הזה.

הנה קישור למחקרים אלו : 

•  DOI: 10.1016/j.c

  gh.2016.08.007

  DOI: 10.1016/S2468-1253(23)00317-5

• DOI: 10.1016/S2468-1253(25)00090-1

ומהכיוון השני - יש את עניין הפחד מול אוכל בהקשר של ירידה במשקל 

יש את המחקר על המילקשייק של אליה כרום שכבר עשיתי עליו סרטון הסבר. 

במחקר הזה רצו לבדוק איך מה שאנחנו חושבים על האוכל משפיע על הגוף שלנו. נתנו לאנשים לשתות מילקשייק . לקבוצה אחת אמרו שהשייק דיאטטי, דל קלוריות, ולקבוצה השנייה סיפרו שהשייק עתיר קלוריות ו"מפנק". נלקחו בדיקות של רמות הגרלין - הורמון הרעב. דרך הבנה של מה רמות הגרלין אפשר לבחון את מידת השובע הפיזיולוגית. וראו שהחשיבה על שייק "מפנק" גרם לצניחה דרמטית של רמות הגרלין , לעומת החשיבה על השייק הדיאטטי גרמה לירידה שטוחה של רמות הגרלין. כלומר - התגובה הפיזיולוגית שלהם הייתה מותאמת למה הם חשבו על השייק ולא על פיזית מה שהוא הכיל. 

• DOI: 10.1016/S2468-1253(25)00090-1

בנוסף לכך, מתח וסטרס סביב האכילה גם לא תורמת למערכת העיכול שלנו.לחץ כזה ממושך יכול גם להעלות את רמות הקורטיזול שלנו - הורמון הלחץ העיקרי בגוף. מה שיכול לשבש את העיכול, את חילוף החומרים ואת ויסות התאבון. 

בנוסף גם יכול לשבש את איזון חיידקי המעיים שלנו. ארחיב על כך בהזדמנות אחרת. 

והחלק הכי חשוב בכל ההבנה הזאת - אם הפחד והצפייה השלילית יכולים להחמיר או לעורר תסמינים. שינוי בגישה, במחשבה ובחוויה סביב האכילה 

יכולה להיות חלק מהפתרון. 

ואיך אנחנו יכולים ליישם דברים בצורה פרקטית ומעשית? 

מערכת העיכול פועלת בצורה מיטבית כשיש יותר נינוחות ובטחון.

1. אז אפשר לשים לב ולשאול בסקרנות כשאנחנו אוכלים - "מה שלומי עכשיו?" "האם אני רגועה?" "למה אני לא רגועה?" "מה אני יכולה לעשות כרגע שיתמוך בי?" 

2. אפשר לפני האוכל לקחת כמה נשימות, כאלה עמוקות לתוך הבטן. 

נשימה סרעפתית, שעוזרת להפעיל את המערכת הפראסימפטטית שמקדמת תגובה של מנוחה ועיכול. 

3. אפשר כשאנחנו אוכלים לשים לב אם יעזור לנו להפחית הסחות דעת. כדי לאפשר להיות נוכחים, מאפשר למערכת העצבים לעבור ממצב של דריכות למצב של מנוחה ועיכול.
   

4. עברו משיפוטיות לסקרנות תפסיקו לסמן מאכלים כ"טוב או רע" או כ "מותר ואסור" במקום זה, תאמצו את גישת החמלה והסקרנות. לשאול את עצמכם "ממה אני נהנה.ת בארוחה הזאת?" "איך אני יכול לעזור לגוף שלי לעכל את זה יותר בנחת?""מה אני שמ.ה לב שקורה לי כשאני אוכל.ת את זה היום?""מה אני שמה לב שקורה לי כשאני אוכלת את זה ככה או אחרת?"

הסקרנות מחלישה את הציפייה השלילית. כי כשאנחנו לא בטוחים שמשהו אמור להזיק - הגוף מקבל הזדמנות להגיב אחרת.